הערות במועצת הביטחון

     ניו-יורק, 23 באפריל 1948

 

רקע היסטורי

בתגובה לדברים שנשמעו בהמשך הוויכוח במועצת הביטחון, ראה הנציג הבריטי להסביר כי המילים "מתוך שמירת חופש הפעולה של כוחותיה" (של ממשלת המנדט) הוכנסו לטיוטה על-פי בקשתו ואין בהן שום כוונה זרה, אלא רק הרצון להבטיח לשלטון את החופש שהוא זכאי לו כל עוד הוא נושא באחריות.

בעניין זה אמר נציג הסוכנות [משה שרת]:

 

*   *   *

 

הסוכנות היהודית שלחה היום מכתב לנשיא המועצה ובו עוררה, בין השאר, את שאלת משמעו המדוייק של המשפט המניח לממשלת המנדט את חופש הפעולה של כוחותיה.

הצבנו שאלה זו מתוך חשש לפירוש שתייחס ממשלת המנדט לביטוי זה לגבי הנוהג שלה בארץ-ישראל, ולהיתרים שהיא תורה לעצמה בהתאם לכך.

דוגמה אחת הוא העניין שעמד עליו זה עתה נציג הוועד הערבי העליון – אשר אני אציגו בכיוון הפוך. אגב חיסולם של מחנות, אתרים ונכסים צבאיים, יכול שלטון המנדט להעמיד לרשותו של היישוב הערבי, או של מוסדות או ארגונים ערביים, מחנות ואתרים שהם בלב האזורים היהודיים או בסמוך מאוד להם –  לרעת בטחונו וענייניו הכלכליים של היישוב העברי,

דוגמה אחרת אוכל לתת לגבי הנמלים שבארץ-ישראל, ובמיוחד לגבי נמל תל-אביב. המעצמה בעלת המנדט כבר השתמשה בחופש ששמרה לעצמה לא למלא אחרי המלצתה המפורשת של העצרת – כדי שלא לשחרר נמל בתחום המדינה היהודית לשם יצירת אפשרות לעלייה יהודית רחבה החל מ-1 בפברואר 1948. אין אנו יודעים איזה חופש נוסף מסוגלת מעצמת המנדט להוסיף ולהתיר לעצמה לגבי סגירת הנמלים לעלייה או לפעולות בלתי-חוקיות אחרות.

הדוגמה השלישית מתייחסת לאופן שימושה של מעצמת המנדט בלגיון הערבי של עבר-הירדן, המהווה היום חלק בלתי-נפרד של הכוחות הבריטיים בארץ-ישראל. היה זה מקור קבוע ועומד של קובלנה מצד היישוב היהודי, כי נוכחותן של יחידות הלגיון הערבי באזורים היהודיים או בקירבתם מהווה שורש מתמיד של סכנה והביאה לידי שרשרת ארוכה של מעשי תוקפנות מצד אותו כוח ערבי נגד תושבים ועוברי אורח יהודים שלווים – מעשים שלא קדמה להם שום התגרות מהצד היהודי.

והנה סעיף זה, כפי שהוא מנוסח כעת, מניח לממשלת המנדט חופש גמור להציב חיל מצב של "הלגיון הערבי" במרכזים יהודיים חשובים – כל עוד נמצאים כוחות צבא בריטיים בארץ-ישראל, או להשאירם במקומות אלה אף לאחר הסתלקות הכוחות הבריטיים. השארת כוחות הלגיון הערבי במקומות אלה תחמיר במידה רבה את הסכנה הצפויה ליישוב היהודי. משמעה יהיה כי על אדמת ארץ-ישראל, ובמידה מסויימת גם בתחום המדינה היהודית, חונה כוח ערבי מזויין כהלכה, המסוגל בכל רגע לתת יד לכוחות הערביים הנמצאים שם, בכוונה ברורה להמרות את סמכות האומות המאוחדות ולבצע מעשי תוקפנות נגד היישוב היהודי. הנני מעריך מאד את ההסבר שניתן פה על-ידי נציג הממלכה המאוחדת בדבר המשמעות שמייחסת ממשלת הממלכה המאוחדת לביטוי זה, אבל לצערי הרב עלי להגיד כי חששותיה של הסוכנות היהודית לא הופגו כליל על-ידי ההסברה הזאת.

לפני ההצבעה על הסעיף שבא להטיל על המזכיר הכללי לשלוח שלושה מפקידיו לירושלים לשם טיפול בהפוגה ופיקוח עליה - סעיף שעורר התנגדות - אמר נציג הסוכנות היהודית:

 

אני מקווה, כי מה שאומר עכשיו לא יתקבל על-ידי מועצת הביטחון כניסיון כלשהו מצדנו להתערב שלא כדין בתהליך ההצבעה על עניין חשוב זה, אבל אנו נמעל בחובתנו הראשונית של נאמנות וכנות כלפי מועצת הביטחון אם בשלב מכריע זה, ולגבי נקודה חשובה ביותר זו, לא נבהיר את עמדתנו במלוא הבהירות.

ברצוני אפוא להזכיר מה שכבר אמרתי בהודעתי לפני מועצת הביטחון אתמול, והוא כי אם ייווצר מצב, שבו לא נקבע שום הסדר לגבי הפיקוח על הגשמת הוראות ההפוגה מלבד הפקדת סמכות הפיקוח הזאת בידי מעצמת המנדט, כי אז יהיה משמעו של מצב זה, בעיני הסוכנות היהודית, שלא נקבע הסדר כלשהו להבטחת ביצועם ושמירתם של תנאי ההפוגה.

 

רקע היסטוריׁ סוף דבר

במהלך ויכוח זה התריע הנציג הסובייטי אנדרי גרומיקו על חדירת כוחות ערביים זרים לארץ. עם הקטרוג החמור שהשמיע כלפי המדינות הערביות, הוא תלה את קשר הפלישה הזאת בצווארה של הממלכה המאוחדת, ולפי שיטתה של ברית-המועצות לא ניקה מן האחריות לפלישה זו גם את ארצות-הברית. הוא הגיש הצעת תיקון לטיוטה שנדונה, המחייבת את גירושם של כוחות אלה כלעומת שבאו. תיקון זה נדחה ברוב גדול.

בהצבעה הסופית על ההחלטה בדבר הפוגה, נדחה הסעיף שחייב משלוח שלושה מאנשי המזכירות לירושלים לפיקוח עליה. ההחלטה כולה נתקבלה. מהצעות נציג הסוכנות הושם לב לשתיים: תוקן הסעיף הנוגע לעלייה: במקום "אנשים המסוגלים לשאת נשק" נאמר "אנשי לחימה" – ואילו בסעיף המקומות הקדושים הוכנסה הוראה המחייבת חופש הגישה.