151. מכתב אל המזכיר הראשי ג'ון מקפרסון, ירושלים - מעפילי "אטלנטיק" - 26/5/1942
שם הספר  מאבק מדיני א'
שם הפרק  151. מכתב אל המזכיר הראשי ג'ון מקפרסון, ירושלים - מעפילי "אטלנטיק" - 26/5/1942
כותרת משנה  אנגלית

151

מכתב אל המזכיר הראשי ג'ון מקפרסון, ירושלים

26/5/1942

(אנגלית)

מעפילי "אטלנטיק"

 

אדוני,

 

1. אני מתכבד, בשם הנהלת הסוכנות היהודית, לבקש מן הממשלה להקדיש דיון מחדש בעניינם של הפליטים היהודים שהגיעו לארץ-ישראל בנובמבר 1940 על סיפון האוניה ״אטלנטיק״, והועברו ב-9 בדצמבר 1940 לאי מאוריציוס, שם הם עצורים עכשיו.

2. הסוכנות היהודית מפצירה בממשלה לאפשר כניסת פליטים אלה לארץ-ישראל במסגרת מכסות ההגירה הנוכחיות. סיפורם של פליטים אלה הוא מן הטרגיים ביותר בפרק המעציב של בריחת יהודים מאירופה שבשליטת הנאצים. לאחר חודשים רבים של מצוקה בל-תתואר, עלה בידי פליטים אלה מאוסטריה ומצ׳כוסלובקיה להשיג ספינה רעועה שאותה, מקץ סכנות רבות, השיטו לחופי ארץ-ישראל. במשך שבועות אחדים הם היו עצורים בנמל חיפה ושם היו עדים לטביעת ״פטריה״, אשר בה נספו גם כמה מהם, שהועברו לפני כן אל סיפונה. אחר-כך הם הועברו למחנה עתלית וב-9 בדצמבר הוצאו משם בכוח הזרוע והוסעו באונייה למאוריציוס. כמה מהם נספו בדרך במגפת טיפוס שפרצה באונייתם. לפי מידע שהגיע לידינו, מתו במאוריציוס 57 איש עד תחילת השנה, רובם בחודשים הראשונים להגעתם לשם.

3. המצב הנוכחי של העצורים מעורר דאגה עמוקה. אף ששלטונות מאוריציוס עשו רבות להקלת מצבם, מכבידים מאוד תנאי האקלים השוררים באי על בריאותם ועל מצבם הנפשי. מצוקתם הקשה במהלך השנים האחרונות החלישה את חוסנם ולפי שנודע נפלו כמה מהם קורבן למחלות טרופיות הרווחות באי. החום הקיצוני מונע בעדם אפשרות לצאת לעבודה כלשהי והמצב המתמשך של אפס מעשה ותחושת חוסר תכלית שפשתה בקרבם עקב מעצרם הממושך, שסופו אינו ידוע, עושים שמות במצבם הנפשי. רבים מהם במיטב שנותיהם, לרבות ילדים ובני נוער, והמעצר באקלים הטרופי גורם נזק רב מאוד לבריאותם הגופנית והנפשית.

4. הסוכנות היהודית מבקשת לטעון, כי תהיה אשר תהיה העבירה אשר בה הואשמו אנשים מוכי גורל אלה, שנמלטו ממצבים בלתי-אנושיים באירופה הכבושה בידי הנאצים והגיעו לארץ-ישראל בלי רישוי חוקי, הם כבר נענשו קשות בהעברתם הכפויה מארץ-ישראל ובמעצרם זה קרוב לשנה וחצי בתנאים שתוארו לעיל. אין זה מתקבל על הדעת, שיימנע בעדם עד אין קץ להיכנס לארץ-ישראל באופן חוקי בשל הניסיון שעשו, במצבם הנואש, להיכנס לארץ-ישראל בלי רשות. מכתבים שנתקבלו ממאוריציוס מלמדים שכל תקוותם של העצורים לבוא לארץ-ישראל, וכי הם מסרבים להאמין שלעולם תינָטל מהם זכות לשוב לארץ זו.

5. לבסוף, הסוכנות היהודית מסבה את שימת-הלב לעובדה, כי רובם המכריע של העצורים כשירים, מכוח יכולותיהם וכישוריהם, לשרת ביעילות את מאמץ המלחמה, וכי רבים מהם משתוקקים להתגייס לצבא. מן המספר הכללי של העצורים, המגיע לכ-1,500, למעלה מ-900 הם גילאי 50-15. כ-250 מבין אלה הם צעירים וצעירות שהכשירו את עצמם בעבודה חקלאית לקראת התיישבותם בארץ-ישראל. ידוע לנו כי 76 מהם, שנרשמו לגיוס לצבא הצ׳כוסלובקי, שוחררו והועברו למחנות אימונים.

6. הסוכנות היהודית מבקשת, לאור הנימוקים שהועלו לעיל, שהאיסור על כניסת העצורים הללו לארץ-ישראל יבוטל ויינָקטו הצעדים החוקיים לאִפשוּר כניסתם לארץ ישראל. הסוכנות היהודית תכיר תודה אם בקשה זו והטיעונים שהועלו לעיל יועברו לידי מזכיר המדינה [במושבות] לשיקולו הדחוף.

בכבוד רב,

מ. שרתוק

הנהלת הסוכנות היהודית

 

העתקת קישור