מזהה |
3006 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
228. אל: גרשון אבנר, ירושלים - 6/10/1946 |
228
אל: גרשון אבנר, ירושלים
6/10/1946
גרי יקירי,
שמחתי
מאוד למכתבך,[1] הן משום שפע הידיעות הענייניות המתָרצות הרבה
קושיות ומעודדות ע״י עדוּת הפעילוּת שבהן, והן - אולי בייחוד - משום שנוכחתי לדעת
מה היטב נכנסת לעבודה ולאווירה. גם מהיותך נהנה מהעבודה הייתה לי נחת. צר לי שנכנסת
בשעה שיצאתי, אך גזירה היא.
אנא, הוסף
נא להצליף על הרתוּמים [הנושאים בעול] לגבי כל הסעיפים שבמכתבך. אני סבור שההוראה
להפסקת הטיפול בעניינו של ש״ל ניתנה ע״י דתן משום שקיווה לפתור את הבעיה ע״י פנייה
ישירה לאיש שיחו, ובשלב מסוים גם קיבל בעניין זה הבטחות מוחלטות.[2] על דתן
לשקול עכשיו אם לחדש הטיפול הרגיל, או להמתין עוד כמה ימים עד שתבוא לו ההזדמנות
לבקר את מכרו [אישם] המוטל עכשיו על ערש דווי, ולאור השיחה יחליט.
שלום
וחזק,
אביחי
בעניין
הפצת חומר בקרב המַדים [אנשי הצבא הבריטי] כתבתי פעם ועוררתי לחידוש הפעולה, אך לא
היה הד. אדרבא!
|
|
|